זיופים מודרניים נעשו משכנעים יותר, ולכן אין סימן בודד שמאפשר לקבוע מקוריות של Rolex מתמונה אחת.
בדיקה רצינית מתחילה בזיהוי נכון של הדגם והרפרנס.
לאחר מכן בודקים התאמה בין פרטי השעון למה שאמור להופיע באותו רפרנס:
- מידות.
- חומר.
- חוגה.
- בזל.
- צמיד.
- סוגר.
- סימונים.
- מיקום ותצורה של פרטים שונים.
גם איכות הגימור יכולה לספק רמזים, אבל אין להסתמך על אינדיקציה אחת בלבד, כגון משקל, זכוכית, חריטה או תנועת המחוג.
זיוף איכותי יכול לעבור חלק מהבדיקות הפשוטות שמסתובבות ברשת.
בשעון Rolex (רולקס) מיד שנייה חשוב גם לבדוק אם הוחלפו חלקים.
שעון יכול להיות מקורי ועדיין להכיל חלק שירות, חוגה שהוחלפה, בזל חדש יותר או רכיב שאינו תואם לתקופה שלו.
גם קופסה וניירות אינם הוכחה מוחלטת.
מסמכים הם חלק מהבדיקה, לא תחליף לבדיקה.
אם קיימת אי התאמה או ספק מהותי, עדיף לעצור ולא למהר.